קמטים, שקעים, צניחה של עור הפנים, חספוס, שקיות עיניים שחורות ותופעות של חוסר אחידות בגוון העור, נחשבים לחלק בלתי נפרד מתהליך ההזדקנות. תופעות אלה גם תלויות בגנטיקה וברמת החשיפה לקרינת השמש במהלך החיים – עוד מגיל צעיר.

אולם לאחרונה החל המחקר המדעי להפיג את ההשקפות הפשטניות האלה, ולהאיר את הדברים באור חדש. כיום הולכת ומתבהרת העובדה, שהעור הוא מדד מצוין לשיקוף הרגלי התזונה ולמידת השלמות באורח החיים.
מחקרים רבים ביקשו לחקור את השפעת התזונה על העור. מחקר רב-לאומי שכלל 453 נבדקים מבוגרים מאוסטרליה (225), שוודיה (159) ויוון (69) בדק את השפעת התזונה על הופעת קמטים בפנים. בקרב הנבדקים השוודים נמדדה הרמה הנמוכה ביותר של קמטים. המחקר מלמד שייתכן שהסיכוי לפתח נזקי עור הנובעים מקרינת השמש קטן, במידה והתזונה עשירה בירקות, דגים וקטניות, ודלה בחמאה ומוצרי סוכר. כלומר תזונה העשירה בירקות וקטניות מסייעת למניעת נזקי עור. מנגד, נראה שתזונה עשירה בבשר ומוצרי חלב מגדילה את הסיכויים לנזקים אלה (Purba 2001).

מחקר אחר, שכלל 4,025 נבדקות בגיל 74-40 הראה שתזונה עשירה בשומנים ופחמימות מעלה באופן משמעותי את הסיכויים להופעת קמטים בפנים. בנוסף הראה המחקר, שצריכה מוגברת של ויטמין C מקטינה את הנטייה להופעת קמטים ויובש הנובע מהזדקנות העור.
באופן דומה, צריכה מוגברת של חומצה לינולאית נמצאה קשורה להופעה פחותה של יובש הנובע מהזדקנות העור ולרמת ההידלדלות של העור. מנגד, עלייה בצריכת שומנים ופחמימות העלתה את הסיכוי להופעת קמטים ואת הסבירות לתופעה של הידלדלות העור (Cosgrov 2007).

עוד סיבה לאכול שוקולד
על פי מחקר אחר, מינון יומי של 329mg קקאו משפר את זרימת הדם לעור תוך שעתיים מרגע הצריכה. בטווח הארוך יותר, צריכה יומית מוגברת של אבקת קקאו מפחיתה אדמומיות בעור, מעלה את אחוזי הלחות בו ומפחיתה תופעות של חספוס וחוסר אחידות (scaling) (Neukam 2007).

מחקר אחר הראה שלאחר צריכה במשך 12 שבועות של שוקולד מריר – היתה דרושה קרינה אולטרא-סגולית בכמות כפולה כדי להביא את העור לרמה מינימלית של אדמומיות (Williams 2009). קרינה אולטרא-סגולית היא גורם ראשוני בהתפתחותם של סממנים חיצוניים של הזדקנות, והקקאו נמצא כבעל משמעות קלינית בהגנה מפני השפעותיה.

ניתן למצוא את המאפיינים החיוביים האלה גם בחומצות אומגה 3 שהוכחו כחומרים המעניקים הגנה פנימית נגד נזקי קרינה אולטרא-סגולית ((Rhodes 2004 ומשפרים את גמישות העור (Segger 2008).

גם ליקופן הוא תוסף תזונה בעל מאפיינים המקנים הגנה פנימית מפני קרינה אולטרא-סגולית. נטילה של תוספי ליקופן למשך 12 שבועות הפחיתה ב-40% את האדמומיות הנובעת מקרינה אולטרא-סגולית (Stahl 2006).

הסכנה: קריסת הקולגן בעור

תוספי תזונה חשובים נוספים הם אלה הנמצאים תחת קטגוריית המזון הירוק. בהתבסס על ממצאים המראים כי תפריט עשיר בפירות וירקות (בעיקר ירקות עליים בגוונים של ירוק כהה) עשוי לספק הגנה מתהליכי ההזדקנות של העור – חשובה גם ההתייחסות לאיזון של חומצות אלקליניות (בסיסיות).

ירקות ופירות מספקים דו-פחמימות, אשלגן, ומינרלים אלקליניים נוספים (Logen 2009). לעומת זאת, מוצרי בשר, חלב ודגנים מעובדים הם בעלי השפעה חומצית על גוף האדם. תזונה בסגנון מערבי מעלה באופן משמעותי את הורמון המתח קורטיזול בדם, בהיעדרם של אלקלינים (Maurer 2003).

עלייה ברמות הקורטיזול עשויה לזרז את קריסתו של אחד מהיסודות החשובים ביותר בעור – הקולגן. בנוסף, תזונה חומצית נמצאה קשורה להידלדלות עצמות עקב זירוז בריחת סידן ומגנזיום מהעצמות. דלדול בעצמות של הפנים מאיץ באופן משמעותי את הופעת סימני ההזדקנות: צניחת העור והופעת קמטים (Vleggaar 2008).

התייחסות לגורמי תזונה כמשמרים את לחות העור היא חשובה מאוד. הרובד החיצוני ביותר של גבול האפידרמיס מכיל שומנים הקרויים סרמידים. במשך שנים, סרמידים סינתטיים היוו גורם מרכזי בתעשיית הקוסמטיקה; אולם מחקרים עדכניים מראים כי נטילה אוראלית של סרמידים המופקים באופן טבעי מסובין של אורז וזרעי חיטה, עשויה לשמר את דפנות האפידרמיס ולהגביר באופן משמעותי את הלחות של העור (Asai 2007). נמצא, שתרכובות של תוספי מזון המכילות מוצרי חלב שעברו תסיסה, תה ירוק, ושמן בוראז' מחוללות מהפך ברמת הלחות של העור (Puch 2008).

הסממנים החיצוניים של ההזדקנות יכולים להוות ראי לאורח החיים ולהרגלים של אדם – מעבר להשפעות של חשיפה לשמש והרגלי העישון – שמוכרות לנו היטב. מטופלים שדואגים לגבי המראה של עורם כתוצאה מתהליך ההזדקנות, צריכים לזכור את הקשרים הקיימים בין איכות התזונה, רמת המתח והרגלי החיים לבין הזדקנות העור. כך מתאפשרת לכל אחד גישה "מהדלת האחורית" להאטת קצב הזדקנות העור. 

אנטי-אוקסידנטים (נוגדי חמצון) הם חומרים כימיים המפחיתים את קצב תגובות החמצון של חומרים אחרים בסביבתם. על אף שתגובות חמצון הכרחיות לתהליכי החיים, הן יכולות גם להזיק. תהליך ההזדקנות נובע בין השאר מההתקפה המתמדת של חומרים מחמצנים על מולקולות התא. לכן – נוגדי חמצון מאריכים את חיי התאים.

נוגדי חמצון ידועים הם ויטמיני C ו-E, מינרלים כגון אבץ ומגנזיום וחומצות אמינו מסוימות.

אנטי-אוקסידנטים פועלים נגד רדיקלים חופשיים שגורמים נזק לגוף, ובין השאר לרקמות העור. רדיקלים חופשיים הם אטומים המצויים במצב לא יציב מבחינה אלקטרומגנטית. הם מגיעים אלינו ממקורות חיצוניים כגון חשיפה לשמש, עישון, תרופות, כימיקלים, מזון מתועש וקרינה אלקטרומגנטית.

כאשר כמות הרדיקלים החופשיים בגוף קטנה – אין בהם כל נזק, ואפילו יש להם תפקיד במספר תהליכים פיזיולוגיים. אולם כאשר הם נמצאים בכמות מוגזמת – הם גורמים לשבירה של סיבי הקולגן והאלסטין בעור. התוצאה של תהליך זה היא איבוד הגמישות של העור והיווצרותם של קמטים.

במחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים על ידי ד"ר אורית בוסי ופורסם ב-2007, נבחנו שתי דגימות עור: אחת שהוחדרו אליה אנטי-אוקסידנטים, ושנייה שלא הוחדרו אליה. דגימות העור נחשפו לקרינת השמש האולטרא-סגולית, שגורמת כאמור להיווצרותם של רדיקלים חופשיים.

תוצאות המחקר הראו כי תאי העור שהוחדרו אליהם אנטי-אוקסידנטים היו עמידים יותר בפני קרינת השמש: נמצאו בהם פחות רדיקלים חופשיים מאשר בדגימה השנייה – ולכן הם היו חשופים פחות לנזק המוביל להיווצרות קמטים.

הדרך הטובה ביותר לקבלת אנטי-אוקסידנטים היא הקפדה על תזונה נכונה, העשירה בפירות וירקות.

החדרה חיצונית של אנטי-אוקסידנטים אל העור אפשרית באמצעות שימוש במוצרי טיפוח המכילים חומרים נוגדי חמצון, או באמצעות טיפולי אנטי-אייג'ינג. אצל רונית רפאל – מדע היופי מבצעים התזה סילונית של חמצן המועשר בחומרים סותרי חמצון, או הזרקת אנטי-אוקסידנטים באמצעות מזותרפיה.